web stats מסביב לעולם - יומן מסע במונדיאל בקוריאה ויפן

מונדיאל בקוריאה וביפן
טיול שתוכנן מראש כשנה לפני היציאה עם הרבה ציפיות.


טסתי דרך טשכנט עם אוזבקסיטן איירוואייס ושם נאלצתי לחכות שעות במקום סגור שאין בו כלום וכשהגיע השעה להמשיך ליפן מצאתי את עצמי ועוד ישראלי לבד בדרך מהאוטובוס למטוס והיינו בהלם כשחשבנו שאנחנו הנוסעים היחידים ולא הפסקנו להיתבדח על זה אבל דקות ספורות לפני ההמראה פתאום עלו קבוצה ענקית של יפנים זקנים שמילאו את המטוס.

נחתתי בשדה התעופה של אוסקה ושם לא נתנו לי להיכנס רק בגלל שלא היה עליי כסף מזומן באותו הרגע ולקחו אותי לחקירה שבמשך שעה ישבתי לי שם והוצאתי את הנשמה בשביל להסביר להם שאני באתי רק לטיול ואת הכסף תיכננתי למשוך מהכספומט ורק לאחר שהחוקר היתקשר לאחד המלונות שהזמנתי מראש והבין שהם כבר משכו ממני את הכסף הכל ניגמר וכמובן איך שיצאתי דבר ראשון משכתי כסף. לקחתי את הראיל פאס לרכבות המהירות ל3 שבועות שקניתי מראש ויצאתי ברכבת משדה התעופה המוזר שהיה על הים, נסיעה קצרה על הגשר, הרכבת שלי היתה לקיוטו וחלק מהנסיעה אחרי שהרכבת הגיע לערים הייתה בין בתים ובנינים בגלל האוכלוסיה הצפופה.

למזלי הגעתי ליפן בבוקר, אחרי שמצאתי את המלון בקיוטו היה לי מספיק זמן להסתובב בקיוטו העיר הכי מתוירת ביפן. ביום השני הגעתי לטוקיו ומשם המשכתי לניאגאטה שכל הרכבת הייתה מלאה באירים נחמדים שלא הפסיקו לשיר ולשתות בדרך למשחק הראשון שהיה ביפן בין אירלנד לקמרון.
יום לאחר מכן איחרתי למשחק של ניגריה - ארגנטינה בגלל שהרכבת המקומית נתקעה יותר משעה ולאיצטדיון נכנסתי באיחר של יותר מחצי שעה. מיד לאחר המשחק המשכתי עם הרכבות נסיעה ארוכה צפונה לסאפורו וניתקעתי באמצע הדרך בתחנה הסופית של הרכבת ובגלל השעה המאוחרת לא היו יותר רכבות ונאלצתי לחכות עד הבוקר מחוץ לתחנה.

לסאפורו הגעתי בצהריים ותכננתי לטייל שם קצת כי שעת המשחק היתה ב8 וחצי בערב אבל למזלי הרע ירד גשם וכל מה שהספקתי לעשות זה לקנות שם את כרטיסי הטיסה מיפן לדרום קוריאה.
המשחק של אותו יום בין איטליה לאקוודור היה באיצטדיון סגור וזה מאוד נדיר במשחקי כדורגל, הסאונד היה מדהים.
מקום הישיבה שלי היה מצוין, בין שניי השערים שורה ראשונה וליידי ישבו המון יפניות עם חולצה של דל פיירו האיטלקי (אני הייתי עם חולצה של זולה שכבר שנים לא בניבחרת) ועוד כמה אוהדים צבועים כאלו שגורמים לכל הקהל לעודד וכך למזלי בזמן המשחק צילמו אותנו כמה פעמים ולאחר מכן שחזרתי לארץ כולם סיפרו לי שהם ראו אותי בטלוויזיה.
אחרי המשחק הלכתי להוסטל ושם כמובן כולם היו רק אוהדיי כדורגל וכל הלילה דיברתי עם אותם אנשים שהיו איתי בחדר על המונדיאל.

יום אחרי זה היה מוקדש כולו לנסיעה חזרה לאזור מרכז יפן ככה שיום שלם הלך לי , לקחתי מונית למלון שלי עם עוד כמה יפנים צעירים שחזרו ממשחק של הנבחרת שלהם , במונית יצא לנו לדבר ומאוד עניין אותם המדינה שממנה באתי ישראל וכשבאתי לשלם לנהג הם ביקשו ממני לא לשלם בגלל שהם אוהבים מאוד את הישראלים ולחצו לי את היד לשלום.

יום אחרי זה סוף סוף יצא לי להסתובב בטוקיו אבל לא היה שום דבר מעניין בתוך העיר המרכזית של טוקיו (גינזה) אולי חוץ מהמוזיאון של סוני. נכנסתי למסעדה לנסות לאכול אוכל יפני אבל גיליתי שזה בכלל מסעדה סינית , האוכל היה לא רע ורק אז פתאום שמתי לב שמאותו רגע שהגעתי ליפן עדיין לא אכלתי כלום !!!
יום אחרי זה ראיתי את המשחק של ערב הסעודית נגד קמרון בסאיטמה אחרי שהספקתי לטייל במקדש אסאקוסה שבטוקיו.
תחנת הרכבת של טוקיו היא ענקית וכל פעם לקח לי זמן רב למצוא את הלוקר שבו היה תיק הנסיעות שלי, הלוקרים שם היו בכל פינה.
יום אחרי יצאתי בטעות לקובה מטוקיו ברכבת המהירה שעצרה בכל תחנה וכך במקום נסיעה של כימעט 3 שעות הגעתי רק אחרי 4 שעות וקצת איחרתי למשחק של ניגריה נגד שבדיה בכ10 דקות ובכלל כלום לא הלך לי באותו יום כי באמצע המישחק ירד לי דם מהאף.
יום אחרי זה הייתי במשחק של איטליה נגד קרואטיה וראיתי שבדיוק אותם אנשים שישבו לידי במשחק הקודם של איטליה היו ליידי שוב.
יום אחרי זה טיילתי לי בקאמאקורה ששם גם נימצא הפסל של הבודהה הענק רק שזה נמצא דיי רחוק משאר האתרים האחרים וכמו כולם במקום לקחת אוטובוס לבודהה הלכתי 2 קילומטר וחצי ביער ההררי הניפלא.

יום אחרי זה היה לי כרטיס למשחק של בלגיה נגד טוניסיה בדרום יפן וחשבתי לוותר על זה ולטייל יותר ביפן אבל בגלל שהייתי מצונן באותם ימים וכבר לא היה לי כח לטייל החלטתי לנוח ברכבת בנסיעה של 6 שעות בדרך למשחק, אחרי המשחק לקחתי רכבת לילה לאוסקה ובמקרה פגשתי עוד ישראלי כמוני ודיברנו שעות (סוף סוף קצת עברית).

הגעתי לאוסקה מוקדם בבוקר והלכתי לבקר בטירה המפורסמת של אוסקה ומשם המשכתי לעיר נארה אבל הרבה לא יצא לי מה לראות בגלל שהחל לרדת גשם. יום אחרי זה הגעתי לסנדאיי (מיאגי) למשחק של ארגנטינה - שבדיה ובחיים לא נהנתי בתוך משחק כדורגל כמו באותו יום... היה לי מצב רוח מצויין למרות שארגנטינה הודחה מהטורניר בניגוד למה שרציתי, המשחק עצמו היה מותח מאוד. יום אחרי הייתי שוב בדרום יפן למשחק של איטליה נגד מקסיקו ששוב פגשתי את אותם אנשים שישבו לידיי, לפני המשחק הייתי בגלגל הענק שליד האיצטדיון וראיתי ממנו את האיצטדיון המקסים ואת כל האוהדים מלמעלה.
לאחר המשחק בדרך לעיר הקרובה בפו היה קטע יוצא דופן עם הרכבת המקומית שבתוך הרכבת היה כתוב את שם התחנה שהיא עוצרת אבל שהרכבת כבר הייתה בתחנה שלי היתה טעות וברכבת היה שם של תחנה אחרת ושמתי לב מהחלון שזה התחנה שלי רק כאשר הרבת התחילה להמשיך לנסוע ובגלל השעה המאוחרת לא היו רכבות חזרה ולקחתי טקסי משם עם עוד מקסיקני שאכל אותה כמוני... כל אחד למלון שלו.

יום אחרי מוקדם בבוקר יצאתי שוב למרכז יפן למשחק הבא ובדיוק שאני יוצא מהרכבת האחרונה לאיצטדיון אני פוגש שוב את אותו ישראלי שהכרתי קודם ואנחנו ממהרים לאיצטדיון בגלל שהמשחק כבר החל חצי שעה קודם ואניי הייתי תקוע עם תיק הנסיעות שלי כי לא מצאתי שום לוקר בתחנת הרכבת האחרונה אבל כשניכנסתי לאיצטדיון ראיתי שאני לא היחידי, למזלי הרע פיספסתי את הגול הראשון של בלגיה נגד רוסיה, במקרה ישב לידי יפני שהיה לו טלויזיה קטנה וראה את המשחק המקביל של יפן וכך יצא לי לראות שניי משחקים באותו רגע.
10 דקות לפני הסיום החלטתי לצאת בשביל לא לפספס את הרכבת האחרונה שבלגיה כבר הובילו 3-1 אבל איך שאני יוצא מהאיצטדיון שמעתי את הקהל חוגג רק שלא הבנתי עם זה במשחק עצמו או במשחק המקביל של יפן שרב הקהל במגרשים היו יפנים אבל בסופו של דבר הבנתי שהשער היה במשחק שלי וכך פספסתי עוד שער... אוף! יום אחרי טסתי לסיאול ובדרך משדה התעופה האוטובוס עבר ממש ליד האיצטדיון של סיאול.
הסתובבתי לי כל היום בסיאול המקסימה ויום אחרי הסתובבתי בעיר נהדרת של סוואון שנימצאת קרוב מאוד לסיאול.
היו הרבה מקרים לא נעימים עם הקוריאנים כמו כשבדיוק פתחתי את הדלת של הטקסי ובאתי להיכנס פתאום שניי קוריאנים דחפו אותי ונכנסו במקומי, והיה עוד רגע מוזר זה שנכנסתי למלון שלי ועוד לפני שהספקתי לומר מילה אז הביאו לי מפתח והביל אותי לחדר... כעבור כמה דקות מישהו מהמלון הגיע לחדר שלי והראה לי דף שכתוב עליו שם של מישהו ושאל אם זה אני ושעניתי בשלילה הוא היה מופתע אבל אחרי שהתברר לו מי אני עם מספר ההזמנה הוא התנצל.

אוטובוס התיירות המקומי שכמובן כולם בפנים היו אוהדיי כדורגל סיים את המסלול באיצטדיון שבו באותו יום היה את משחק שמינית הגמר ביין ספרד לאירלנד. ליד האיצטדיון היה באר ששידר במסך ענק את המשחק שהיה באותו רגע (סנגל - שבדיה) וכמובן כולם היו אירים שישבו ושתו... גם אני... במשחק עצמו היה לי דגל של אירלנד וגרמתי לילד הקטן ולמשפחתו שישבו ליידי לעודד את אירלנד, זה היה משחק ארוך שנימשך עד לפנדלים.

יום אחריי חזרתי ליפן ושוב עשו לי בעיות בשדה תעופה בפוקהוקה הקהטה והפעם בגלל שלא היה לי מלון לאותו ערב כי הייתי אמור להיות בשדה התעופה באותו זמן לטוס הבייתה אבל זה לא היה מעניין את השוטרים שהרגיזו אותי תוך כדיי בדיקות מרובות שעשו עליי וכל מה שיש לי ואני הייתי מאוד לחוץ לא לפספס את הרכבת האחרונה לאוסקה רק באותו רגע שהם ראו את הכרטיסים של המונדיאל הם פתאום היו מאוד נחמדים אליי ולא הפסיקו לשאול אותי על כדורגל ושחיררו אותי אחרי יותר משעה... איך שיצאתי משדה התעופה פתאום הרגשתי כזה הקלה כאילו אני יוצא מהכלא או משהו כזה, לשדה התעופה הגעתי כמו שצריך וכך הסתיים הטיול שלי. היה אחלה, התאהבתי ביפנים האנשים הכי נחמדים בעולם ובקשר לקוריאנים הם האנשים הכי איכסה שראיתי בחיים שלי.


נשלח ע"י רפי ק. , ישראל